ההתקדמות בתחום האימונותרפיה לסרטן מחוללת מהפכה משמעותית בפרקטיקה הקלינית באונקולוגיה.
אימונותרפיה הראתה הצלחה מיוחדת בטיפול בסרטן העור (מלנומה) וסרטן ריאות. אך עם זאת, לא כל החולים מציגים תגובה חזקה ומוצלחת לטיפולים.
הודגם שבתאי הגידול של חולים שהגיבו בצורה הטובה ביותר לטיפול מייצרים חומרים אימונוגניים; חומרים המעוררים תגובה חיסונית של הגוף כנגדם, מסוג ספציפי ודומיננטי הנקראים
"ניאו-אנטיגנים" – שהם גרסאות של חלבונים שנוצרו כתוצאה ממוטציות, שאינן קיימות בתא הבריא.
עם זאת, מרבית הגידולים אינם מסנתזים ניאו-אנטיגנים אימונוגניים ולכן אינם מגיבים היטב לאימונותרפיה.
כדי להתגבר על מגבלה זו ולהרחיב את השימוש באימונותרפיה, צמד הפרופסורים לבנון וקרני מציעים לגרום לתאים הסרטניים לייצר ניאו-אנטיגנים חזקים בתאי גידול.
לשם כך, הם יתמרנו מנגנון טבעי שקיים בכל התאים ועורך את הגרסאות של החלבונים שמיוצרים בתא, ויגרמו לו לייצר מולקולות שנחזו על ידי ניתוח חישובי, בתוך תאי הגידול.
החלבונים החדשים הללו צפויים לשמש כניאו-אנטיגנים אשר יעוררו תגובה חיסונית חזקה ואנטי-גידולית.
תחום המחקר / מילות מפתח: אימונולוגיה ואימונותרפיה, ביולוגיה מולקולרית, הנדסת חלבונים, טיפול בסרטן, סרטן עור, סרטן ריאות, סרטני גברים, סרטני ילדים
